וַיֹּאמֶר֮ חוּרָם֒ בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר נָתַן֩ לְדָוִ֨יד הַמֶּ֜לֶךְ בֵּ֣ן חָכָ֗ם יוֹדֵ֙עַ֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה אֲשֶׁ֤ר יִבְנֶה־בַּ֙יִת֙ לַיהוָ֔ה וּבַ֖יִת לְמַלְכוּתֽוֹ׃
און חורם האָט געזאָגט: געלױבט איז ה׳ דער גאָט פֿון ישׂראל װאָס האָט געמאַכט דעם הימל און די ערד, פֿאַר װאָס ער האָט געגעבן דעם מלך דוד אַ קלוגן זון, געניט אין שׂכל און פֿאַרשטאַנדיקײט, װאָס װעט בױען אַ הױז פֿאַר ה׳, און אַ הױז פֿאַר זײַן מלוכה.
גן נעול
[דברי הימים ב ב, יא] "אשר נתן לדוד בן חָכָם יודע שכל ובינה". דומה בפירושו לפסוק שבארנו, אלא שהוסיף "יודע שכל ובינה", ונתבאר בספר "מעין גנים", שכפי המכתב שנזכר בספר דברי הימים שיש בו תוספת דברים של עניני שכל ובינה, שלא נזכרו במכתב שנזכר בספר מלכים, הוצרך להוסיף במענה חירם "יודע שכל ובינה", ושם בארנוהו על נכון.